היום השביעי – טארט אישי מכוער להפליא וטעים להחריד

את היום הזה בקושי התחלתי. היה לי קר מידי בשביל לצאת מהשמיכה בבוקר, ודי התענגתי על העובדה שחורף. בסופו של דבר חילצתי את עצמי מהפוך, שמתי ברקע כל מיני שירים של הדרה לוין ארדי (נגיד, לך לישון הנהדר.) והתחלתי לעלעל בספרים, בחיפוש אחר מוזה.

אחרי בערך עשר שניות כבר ידעתי שאת היום אני אבלה בהכנת טארט אישי, שנראה בספר מעורר תאבון במיוחד.

התחלתי בבצק הפריך-
למעבד מזון הכנסתי 150 גר' קמח לבן, 100 גר' חמאה ללא מלח, 50 גר' סוכר חום וקורט מלח.
מעבד המזון בשמחה החל לעבוד, גם קצת לפני שלחצתי על הכפתור.

כמה דקות מאוחר יותר נוצרה לי תערובת פירורית ונחמדה למגע.
ריפדתי את תבנית המאפינס בשכבה דקה של בצק [חצי ס"מ, אולי פחות אפילו]. לא היה צורך בחמאה כי בבצק יש המון חמאה גם ככה.
את התבנית הכנסתי לחצי שעה למקרר, ובינתיים אכלתי ארוחת בוקר נחמדה, וגמעתי את הכמות האחרונה של סטרואידים שאצטרך להכניס למערכת שלי בזמן הקרוב, בשעה טובה ומוצלחת.

חצי שעה מאוחר יותר הכנסתי את הבצק לתנור לחצי-אפייה ב180 מעלות. עניין של עשר דקות.

הוצאתי את הקלתיות [שמסתבר שזה שמו של בצק שעושים לו צורה כזו] וציננתי אותן קצת. את התנור כיביתי לכמה דקות, ואז הפעלתי שוב לטמפ' של 190 מעלות. סתם חבל שזה יבזבז חשמל.
בינתיים הקצפתי במיקסר ארבעה חלמונים, 200 מ"ל שמנת מתוקה 32%, 50 גר' סוכר, עד שיצא קרם שמזכיר מאוד קצפת, רק קצת פחות יציב. יצקתי את הקרם לתוך הקלתיות, כיסיתי בתותים ובחצי קיווי שהיה לי, והכנסתי לתנור ל15 דקות, בתקווה לדברים טובים.

ואכן דברים טובים יצאו.

התותים והקיווי שקעו לתוך הקרם, ומהחום של האפייה נוצר קרם פירות אדיר שהזכיר לי קצת טעם של פופ-טארט, והעלה בי המון געגועים לבוסטון.

היצור הזה לא מחזיק הרבה זמן, כך שמומלץ להזמין כמה אנשים הביתה ולהפטר מהכל באותו יום, או מקסימום יום אח"כ.

בנימה זו, אני רוצה לאחל לכולם שנה אזרחית טובה, ושאלפיים ותשע תביא לנו עוד המון דברים מתוקים.
אני לפחות אנסה.

אלה תותים ממולאים שוקולד, החבר שהגה אותם קורא להם שוקתותים, ואני מתנגד נחרצות לשם. אצלי הם זכו לכינוי החביב I/O תותים בשוקולד
הם נוצרו תוך ריקון של שני תותים מתוכנם [על התוכן שלהם נדבר ביום אחר], ומילוי בשוקולד חלב שהומס בזריזות. בשביל שהקצוות שעלו על גדותיהם לא ייזלו וייצרו מראה לא אסתטי, תקעתי בהם קיסמים והצבתי כל אחד מהם מעל כוס, כמו גלעין אבוקדו שמנביטים.
התוצאה היא תות שנראה שלם מבחוץ, ומבפנים הוא ממתק שוקולדי מוצק שאפשר לגוון עם כל מיני טעמים.
-מעניין איך זה ייצא עם שסק.

שנה טובה!