היום החמישי- קורד לימון, סקונס וצ'יפס תפוחי-עץ

אחרי הכמות האדירה של שוקולד שנכנסה למערכת שלי ביומיים האחרונים, הייתי צריך שינוי.
נועצתי בספרים שלי, מצאתי מתכון קטנטן שנראה פשוט וטעים, וסיבכתי אותו קצת.

קוראים לזה קורד לימון (LEMON KURD), וזו מעין ריבת לימונים בריטית. רק שזו לא ריבה. זו גם לא גבינה, עם כל הרצון הטוב של השף שהחליט לקרוא לזה "גבינת לימון". זה קורד. בשונה מריבת החלב, שנכנעה עם השנים לשמה הפשוט-אך-שגוי, אני לא אתן לקורד להיקרא ריבה. זה פשוט פחות טעים ככה.

כתוספת, החלטתי לאמץ מתכון מ"בצק אלים" לסקונס מצויינות, שיהוו בסיס משובח לציפוי הקורד, ולנסות להכין צ'יפס מתפוחי-עץ, שיצאה ממנו כמות בדיוק בשביל הפרזנטציה, ואת השאר נאלצתי להשרות במים רותחים כדי שייפרדו מהתבנית. כשלון? אולי. אבל מי חושב על זה עם כל שאר המטעמים שיצרתי היום?

נתחיל- קורד לימון, כמות לכוס אחת שתספיק לכם ליותר מ20 סקונס, או פרוסות לחם.

גירדתי קליפה מלימון אחד לסיר. מומלץ להמנע מגרידת החלק הלבן, כי הוא מר.
בשלב הזה כדאי לשים בהישג יד מסננת דקה וקטנה, כלי קטן שיכיל את הקורד הגמור, כפית, וכוס נוספת.
תוך כדי הבישול לא יהיה זמן להוציא את כל אלו.

הוספתי לסיר 150 גר' סוכר, שמילאו לי בדיוק כוס מים קטנה. הכמות לא חייבת להיות מדוייקת, אפשר לבדוק את הטעם תוך כדי ולהוסיף עוד אם צריך.
סחטתי מיץ משלושה לימונים שאחד מהם היה המגורד ושפכתי את המיץ לתערובת שיושבת בסיר.
טריק קטן שלמדתי בצבא, הוא שהרבה יותר נוח לסחוט לימונים אחרי שחותכים להם את שני הקצוות. הם יושבים יותר טוב בתוך היד. יחד עם הלימונים פיזרתי קורט מלח.
שברתי שתי ביצים לתוך הסיר, הוספתי עוד חלמון אחד, וטרפתי.

אחרי בערך שתי דקות התקבלה תערובת חלקה [לא נורא אם היא לא לגמרי חלקה].
הוספתי 100 גר' חמאה ללא מלח והמשכתי לטרוף, בערך 10 דקות.
זו עבודה מייגעת ומרגיזה, אבל זה שווה את זה.

אחרי עשר דקות הקורד מקבל מרקם סמיך. הסרתי מהאש והעברתי חלק קטן עם כפית למסננת שישבה לידי עד עכשיו. זה שלב מייגע קצת, אבל הוא מאוד שווה את ההשקעה-
סיננתי את התערובת לתוך הכלי הקטן, תוך העברת מה נשאר במסננת לכוס הריקה שהוצאתי קודם. את תכולת הכוס אפשר לסנן שוב, בטוח יש שם עדיין משהו טוב.
מה שהשלב הזה מבטיח הוא מרקם אחיד וצינון זריז של הקורד.

את הכלי עם כל הקורד כיסיתי והכנסתי למקרר, שם הוא יוכל לשבת בערך שבוע.
בזמן שהקורד התקרר, קילפתי תפוח, גלענתי אותו, ופרסתי אותו. חיממתי תנור ל100 מעלות.

הוצאתי תבנית וסידרתי עליה נייר סנדוויץ' [זו הייתה הטעות שלי. צריך להשתמש בנייר אפייה, ועכשיו אני גם יודע למה]. על הנייר פיזרתי אבקת סוכר, כמות שכיסתה את כל התבנית, ועליה סידרתי בשכבה אחת את התפוח הפרוס. על הפרוסות פיזרתי את אותה כמות של אבקת סוכר, והכנסתי לתנור המחומם לשעתיים.

בסוף השעתיים האלו הוצאתי את הפרוסות וסידרתי אותן על רשת, שיצטננו מכל הכיוונים. הכמות שהוצאתי הייתה שתי פרוסות וחצי, מאחר ואבקת הסוכר נדבקה לתפוח, שנדבק לנייר הסנדוויץ', שנדבק לתבנית.
לא היה כיף לנקות את זה, אבל הצ'יפס שיצא היה מצויין.

נכנסתי לאתר של מאיה והוצאתי מתכון מעולה ומאוד פשוט של סקונס. (10 דקות עבודה, כולל מאבק קל עם קמח)
לא היה לי מספיק קמח חיטה אז השתמשתי ב3/4 כוס קמח תפוחי אדמה עם הכמויות המצויינות שם, מה שנתן לסקונס מרקם אפילו יותר אוורירי ונימוח. הבצק אמנם יצא מעט דליל, אבל התוצאה הייתה מאוד מספקת וטעימה.

בתאבון.